#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השלשה ברכות שמברכין בלילה ראשונה?	"1) להדליק נר של חנוכה [הב""י הביא שבלי הלקט לברך על מצות הדלקת נר חנוכה דאפשר בשליח, ודחה הר""ן שמברכין להדליק דצריך להשתתף בפריטי הוי כאילו אינו יכול להתקיים ע""י שליח, ורע""א (תניינא סי' י""ג) הביא רא""ש (פסחים פ""א סי' י') דמברך להדליק מפני שהמצוה נמשך לחצי שעה, ועוד תירץ הרא""ש דאע""פ שאפשר בשליח מ""מ אורחא דמילתא שכל אחד מדליק בביתו מפני חביבות הנס [וביאר הערוה""ש (סעי' ב') דאין בית שאין מדליקין בו וגם כל אחד מחויב לראות הנרות משום פרסומי ניסא וא""כ הוי כמוטל על כל אחד ואחד], והעטרת זקנים הביא שבא לרמז דאף חנוכה לא יהיה בטל לעתיד לבא, והערוה""ש (סעי' ב') תי' דלשון הדלקת משמע אפי' דלוקה ועומדת ואנן קיי""ל דזה לא מהני] [המג""א הביא מהרש""ל דס""ל דמברכין שלחנוכה בתיבה אחת דאסור ליהנות מאורה ולא הודלק אלא בעבור חנוכה (מחה""ש), אבל הפמ""ג כתב דנוהגין לברך של חנוכה (מ""ב ס""ק א'), ויש נוהגין לברך נר חנוכה כפשטות המחבר (פר""ח, ערוה""ש סעי' א')]<br>2) שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה [ואין אומרים ובזמן (מג""א, מ""ב ס""ק א'), אבל הערוה""ש (סעי' ג') ניחא ליה בגרסא ובזמן וביאר דהיה שני נסים, נס הראשון היה קודם כ""ה כסלו בזמן כיבוש המלחמה והיה עוד נס בכ""ה כסלו בפך שמן, וכן בפורים דנס אחד היה מהפיכת לב אחשורוש בזמן סעודת אסתר והיה עוד נס באדר בזמן המלחמה, ועוד כתב הערוה""ש שצ""ל בזמן בחירי""ק {ולכאורה לדבריו צ""ל ובזמן}]<br>3) שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה [לפי המג""א לזמן בחירי""ק (מ""ב ס""ק א'), ונוהגין לומר לזמן בפת""ח ע""פ כללי דקדוק (פסק""ת אות א', קובץ הלכות פ""ו סעי' ב'), וכ""כ סידור מוהר""ר זלמן הענא (מצוין בפמ""ג א""א)]"	סימן תרעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר?	"מותר לברך שעשה נסים לאבותינו (מ""ב סי' תרע""ה ס""ק י""ד), ותמה הפמ""ג (א""א ס""ק ה') בשלמא בבהמ""ז (סי' קצ""ט סעי' ד') אמרינן אבותינו קאי על אברהם אבינו שניתנה לו ארץ ישראל למורשה אבל כאן אבותינו קאי בזמן בית שני ומה שייך גר לזה {וצ""ל דמקרי זרע אברהם}"	סימן תרעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך שהחיינו בלילה ראשונה?	"יברך כשיזכור כל זמן שהנרות דולקות (שו""ע, מ""ב ס""ק ב'), ואם נזכר ביום שמיני אחר שכבו הנרות השעה""צ (ס""ק ג') מסתפק אם יכול לברך על עצם הזמן דחנוכה, ומסיים וצ""ע {דאפשר דלא תקנו לברך שהחיינו על עצם הזמן דחנוכה ופורים, ועי' לקמן סי' תרצ""ב, וכן הסכימו הרבה אחרונים דבשאר רגלים יש היכר בקדושת היום מחמת איסור מלאכה (פר""ח, אג""מ או""ח ח""א סי' ק""צ, פסק""ת אות ג') [ואע""פ שהא""א מבוטשאטש מדייק מפשטות הב""י דמשמע דאפי' בשהחיינו דחנוכה יכול לברכו בשוק, יש לדחות דהב""י רק הביא ראיה דיכול לברך שהחיינו כל שבעה אבל אינו מביא ראיה לגבי ברכתו בשוק]}"	סימן תרעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכות בשאר לילות?	"להדליק, שעשה נסים [שהיה נס בכל יום משא""כ זמן משהגיענו להתחלת הזמן הגיענו (גמ' ורש""י, מ""ב ס""ק ג')]"	סימן תרעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לברך 1) להדליק 2) שעשה נסים?	"1) קודם שהתחיל להדליק משום עובר לעשייתן 2) הדרכ""מ (ס""ק א') הביא בשם רבינו יונה שיברך שעשה נסים קודם הדלקת נר אחרון דזהו הנר של נס, אבל שאר ראשונים חולקים עליו וס""ל דיברך קודם שמתחיל להדליק, וכן קיי""ל (רמ""א, ביה""ל ד""ה ויברך) [ובאמת במס' סופרים (פ""כ סעי' ה') משמע כרבינו יונה דכתב שאומרים הנרות הללו בין הברכות [וס""ל שיברך שהחיינו אחר הנרות הללו קודם שעשה נסים], אבל כתב הערוה""ש (סעי' ה') דהרבה טעויות נפלו במס' סופרים]"	סימן תרעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח לברך ואח""כ נזכר 1) ועדיין לא גמר להדליק כל הנרות 2) וגמר להדליק כל הנרות?"	"1) כתב רע""א (תניינא סי' י""ג) דפשוט דיכול לברך שעשה נסים ושהחיינו דלא גרע מרואה [אע""פ שכתב דיש לדחות מ""מ כתב דכן מסתבר], ולגבי ברכת להדליק יש מח' בין הפר""ח וא""ר אם יכול לברך על הידור מצוה לחוד כגון ששכח להדליק כל הנרות ואח""כ מדליק האחרון שהפר""ח ס""ל דאין לברך והא""ר ס""ל שיברך, ועוד הרא""ש כתב דמברכין להדליק ולא על מצות נר חנוכה מפני שמצוה זו נמשך לחצי שעה כמו ציצית ומזוזה [אע""פ שכבתה אין זקוק לה] וא""כ יתכן לומר דג""כ מקרי עובר לעשייתן, ועוד הש""ך (סי' י""ט) ס""ל דיכול לברך אפי' אחר השחיטה, ועל כן הכריע רע""א דבשלשה צירופים אלו [שיטת א""ר דיכול לברך על הידור מצוה, לפי הרא""ש נמשך המצוה ומקרי עובר לעשייתן, לפי הש""ך יכול לברך אחר המצוה] יכול לברך אם נזכר באמצע, אמנם אם כבה נר ראשון אזדא ליה השני צירופים אחרונים ורק תלוי במח' פר""ח וא""ר ואין לברך (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ה') 2) יכול לברך שעשה נסים ושהחיינו דלא גרע מרואה אבל אינו יכול לברך להדליק [דאזדא ליה צירוף הראשון] (רע""א שם, שע""ת ס""ק ה', מ""ב שם, שעה""צ ס""ק ח'), ואפי' אם נזכר תכ""ד אין לברך להדליק (כה""ח ס""ק י'), והערוה""ש (סעי' י""ד) מקיל לברך כולם"	סימן תרעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו מדליק נרות כל הלילה?	"מברך שעשה נסים כשרואה נרות [ובלילה ראשונה גם מברך שהחיינו], ופשוט דזהו כשלא השתתף בפריטי אבל אם השתתף בפריטי ושמע הברכות של הבעה""ב יצא [אע""פ שלא ראה הנרות] (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק י'), ולפי הטור ושו""ע היינו דוקא כשאין מדליקין עליו בביתו אבל אם סופו להדליק עליו בביתו אינו מברך על הראיה, אבל המג""א (ס""ק א') הביא מהרש""ל דס""ל דאפי' אם מדליקין עליו בביתו יכול לברך על הראיה כל זמן שהוא לא ידליק, והגר""א כתב דזהו נמי דעת המרדכי ורש""י {והוא נמי דעת הב""ח בסמוך} [ויש עוד שיטת רש""י (שבת כ""ג) דס""ל דאפי' אם דעתו להדליק מעצמו לאחר זמן יכול לברך עכשיו על ראיה, ויש עוד שיטת תוס' (סוכה מ""ו) דמשמע דאפי' אם כבר יצא יכול לברך על הראיה, ולא קיי""ל כשיטות אלו (ערוה""ש סעי' ו')]. להלכה, הכריע המג""א (שם) ספק ברכות להקל ואין לברך אם מדליקין עליו בביתו (מ""ב ס""ק ו'), אבל הערוה""ש (סעי' ז') ס""ל כהב""ח דעדיין צריך לברך שעשה נסים ושהחיינו"	סימן תרעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הדליקו עליו בביתו בליל ראשון, האם מברך שהחיינו בליל שני?	"הב""ח חידש דאע""פ שיצא חיוב הדלקה כשהדליקו עליו בביתו מ""מ יש חיוב הגוף לברך שעשה נסים ושהחיינו ואינו יוצא בהדלקת אשתו בבית ולפיכך צריך לברך מעצמו שהחיינו בליל שני, אכן כתב הא""ר דזהו הב""ח לשיטתו דס""ל כהמהרש""ל ודעימיה לעיל דאפי' אם מדליקין עליו בביתו יכול לברך על הראיה אבל לדידן דחוששין להטור ושו""ע כבר יצא לגמרי ע""י אשתו ותו לא מצי לברך שהחיינו בליל שני (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק י""ב), ולפי הערוה""ש הנ""ל (סעי' ז') צריך לברך שהחיינו בליל שני"	סימן תרעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רק רואה הנרות שבביהכ""נ?"	"הא""א מבוטשאטש ומנח""ש (תניינא סי' נ""ח בהג""ה) מסתפקים אם יכול לברך עליהם שעשה נסים, ופשוט להאג""מ (או""ח ח""א סי' ק""צ) דכיון שאינו אלא מנהג לא נחשב זה גם לראיה, ומצד שני פשוט להקובץ הלכות (פי""ג סעי' ט') דיכול לברך"	סימן תרעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על כל נרות שהוא רואה בחוץ?	"אפי' אחר חצי שעה יכול לברך עליהם כל זמן שיש עדיין עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא בחוץ, ואפי' אם יש פרסומי ניסא לבני בית סגי בזה ויכול לברך (קובץ הלכות פי""ג סעי' ב'), ואפי' אם רואה הנרות ליל שבת בלילה (קובץ הלכות שם סעי' ד'), ואפי' אם רק רואה הנרות של הידור (קובץ הלכות שם סעי' ו'), ואפי' אם רואה נרות של קטן שהגיע לחינוך (קובץ הלכות שם סעי' ז') {אבל אם לא הגיע לחינוך אין לברך עליהם}, ואפי' אם הודלקו מחמת חשד (קובץ הלכות שם סעי' ח')"	סימן תרעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר הדלקת הנרות?	"אומרים הנרות הללו וכו', ויש בו ל""ו תיבות חוץ מתיבות ""הנרת הללו"" [שיש בו ח' אותיות לרמז על שמונת ימי חנוכה] (מג""א ס""ק ג'), ויאמר ""הנרות הללו קודש"" בלא ""הם"" דא""כ יהיו ל""ז תיבות (א""ר, שעה""צ ס""ק י""ג), ותמה הערוה""ש (סעי' ח') דאינו יכול לכוין החשבון של ל""ו תיבות, ותי' המחה""ש ע""פ גרסת מהרש""ל (סי' פ""ה) דיש ל""ו תיבות אם מחסר מן המנין הנרות הללו ב' פעמים וגם אין לומר הם, ונמצאת דזהו הנוסח הנכונה {ומתוקן קצת ע""פ נוסח שלנו}: [הנרות הללו] אנו מדליקין על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה [הנרות הללו] קודש ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות לשמך על נסיך ועל נפלאותך ועל ישועתך."	סימן תרעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הנרות הללו?	"המג""א (ס""ק ג') כתב שאומרים אותה אחר שהדליק הנר ראשון, ויגמור ההדלקה בשעה שהוא אומרה, והקשה הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') הרי הברכות קאי על כל הנרות ולמה יפסיק באמצע ההדלקה, ומסיים ח""ו אין אומר נגד מאורן של ישראל מהרש""ל ז""ל מ""מ מי שנוהג ואומר אחר כך הנרות הללו לאחר שהדליק הכל נמי שפיר דמי, והמ""ב (ס""ק ח') סותם כהמג""א ובסוף הזכיר הפמ""ג {וי""ל דהנרות הללו אינו הפסק באמצע ההדלקה ואפ""ה לכתחילה אין להפסיק בין הברכה לתחילת הדלקה, אבל בדיעבד אם אמר הנרות הללו קודם שהתחיל להדליק א""צ לחזור ולברך, וע""ע בקובץ הלכות (פ""ו סעי' ו') דס""ל דהוי הפסק}"	סימן תרעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להדליק הנרות?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) המחבר הביא המרדכי בשם מהר""ם שיתחיל בנר נוסף וידליק משמאל לימין דס""ל דזהו דרך ימין, וכן הוא מנהג רינוס (מובא בב""י) [וס""ל דעדיף להתחיל בנר נוסף שמורה על תוספת הנס אע""פ שאינו בטפח הסמוך לפתח (ביה""ל ד""ה ובליל)] [והמג""א (ס""ק ה') רצה להביא ראיה מגמ' יומא (נ""ח - נ""ט) דהקפה ביד הוי דרך ימין כשהולך משמאל לימין, וביאר שו""ת חת""ס (או""ח סי' קפ""ז) דאע""פ דלא ילפינן יד מרגל היינו רק לגבי הקפה אבל בודאי אזלינן דרך ימין ביד, וע""ע בפנים מאירות (ח""א סי' צ""ח) דרוצה לפרש הגמ' ע""פ הט""ז ויש חילוק בין מושך ידו לגופו או מגופו (שע""ת ס""ק ד')]<br>2) המג""א (ס""ק ד') הביא מהרש""ל שיתחיל בנר ראשון דהוא עיקר מצוה [וכן ס""ל רבינו יונה (מובא בב""י ודרכ""מ)], וגם ס""ל דצריך להתחיל בטפח הסמוך לפתח, ומודה שלכתחילה ידליק משמאל לימין אם אפשר [אבל אם מדליק בצד ימין הפתח בהכרח להדליק מימין לשמאל, ומבואר מתרוה""ד (סי' ק""ו) דמיירי בזמן שהיו מדליקין בפנים סמוך לפתח], וכן נקט הגר""א, ולפי""ז אפי' אם אינו מקיים טפח הסמוך מ""מ יקיים כל פינות לצד ימין ויסדר הנר ישנה בצד שמאל ומוסיף הנרות לצד ימין (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק כ') [והקשה הערוה""ש (סעי' י""א) על שיטה זו הרי לעולם נר ראשון שמדליק מקיים בו העיקר מצוה, וגם סמוך לפתח אינו מעכב]<br>3) הט""ז (ס""ק ו') ולבוש ס""ל שיתחיל בנר נוסף אבל ידליק מימין לשמאל דס""ל דדרך כתיבה הוא דרך ימין, וכן הוא מנהג אויסטרייך (מובא בב""י) [והערוה""ש (סעי' י""ג) הביא כמה ראיות כנגדו ולעולם דרך ימין הוא משמאל לימין, ואפי' בכתיבה גופה נהי שבכלל הוא מימין לשמאל אבל בכל אות ואות בפרט הוא משמאל לימין, ויש בזה ענין גדול ע""פ סוד, וכ""כ א""ר (ס""ק י')]"	סימן תרעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"כל אחד יעשה כמנהגו (מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק ט""ו, ביה""ל ד""ה כדי), ובכל גווני יוצא בדיעבד, אבל למעשה נוהגין כהמחבר (פר""ח, א""ר, קיצור שו""ע סי' קל""ט סעי' י""א, ערוה""ש סעי' י""א, כה""ח ס""ק ל""ב) {ולפי""ז ראוי לפתוח הפרוכת משמאל לימין, עי' פרישה סי' קכ""ח ס""ק כ""ג}, ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק ט') בשם מהרש""ל דמדקדקין מדליקין באופן שכל הנרות הוו בטפח הסמוך לפתח (וכן מבואר ממחה""ש) {וצ""ע דאמרינן לעיל (סי' תרע""א סעי' ז') דבאמצע הפתח סגי להיות בחצי צד שמאל, והט""ז ס""ל שיהיה לגמרי בצד שמאל אבל לא מצינו שצריך לדקדק שכולם יהיו בטפח הסמוך, וכן משמע מערוה""ש (סעי' י""ב) דסגי להניחה בחלל הפתח וא""צ לדקדק שיהיה לרוחב הפתח, ועוד כתב הפסק""ת (אות ו') דאם הפתח אינו רחב כ""כ וכל הנרות לא יהיו בתוך הפתח יכול להניחו לאורך הפתח ואז כולם יהיו בתוך הפתח}"	סימן תרעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יסדר הנרות שבביהכ""נ?"	"קיי""ל דלעולם מסדרין ומוסיפין על הנרות ממזרח למערב, וא""כ לפי המחבר צריך לעמוד באחוריו לדרום כדי שידליק הנר נוסף וילך משמאל לימין, ולפי המהרש""ל צריך לעמוד באחוריו לצפון כדי שידליק הנר ראשון תחילה וילך משמאל לימין, ולפי הט""ז ג""כ צריך לעמוד באחוריו לצפון כדי שידליק הנר נוסף תחילה ואח""כ ילך לשמאל (שעה""צ ס""ק כ""א, ביה""ל ד""ה כדי)"	סימן תרעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה ראוי לעמוד בשעת הברכה?	"כתב המ""ב (ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ט) שיעמוד בפני הנר שעתיד להדליק תחילה כדי שלא יצטרך לעבור על נרות אחרות"	סימן תרעו סעיף ה		
